סיפור ההשראה של טל- סיפור השראה

“זה הולך להיות פוסט ארוך מהרגיל – סיכום תולדות חיי בתזונה הקיטוגנית
הקדמה להקדמה
היי חברים, אני טל והצטרפתי לתכנית הליווי של עודד באוגוסט השנה.
את הפוסט הזה פרסמתי בקבוצה שומן הוא חבר, ומנהלי הקהילה חשבו שהוא יוכל לתת ערך לאנשים שמתלבטים האם לעשות את השינוי הזה שנקרא, אורח חיים קיטוגני.
אני מקווה שהפוסט יעזור לכם, ובכל מקרה אני וגם מנהלי הקהילה זמינים לענות לכם על שאלות.
אז בואו נצלול…
הקדמה
הפעם הראשונה שפגשתי את עודד, היתה לפני כ-4 שנים, בארוחת טעימות אצלו במרתף + הרצאה של לירז בלומנפלד הנטורופתית. הארוחה היתה מעולה, כמובן, אבל מה שהשאיר לי טעם של ״עוד״, היתה דווקא ההרצאה. ״שקר הביצים הגדול״ – אפשר לאכול כמה ביצים שרוצים, ולא כמו שלימדו אותנו. ״שומן כמקור לאנרגיה״ – וואלה? כמה שיותר שומן זה בעצם טוב לגוף שלנו?
הסתקרנתי, אבל אז, שינוי כזה נראה לי קיצוני מידי.
ואז הגיע הקורונה, ואיתה טרנד האפיה של הבצקים, בעיקר חלות, והיה לי ממש כיף וטעים. וכשכבר אפשר היה לצאת מהסגר ולהפגש כמה אנשים יחד, עודד שוב עשה אצלו ארוחה במרתף.
כבר במהלך הארוחה, התחילה ההכרה שאני צריך לעשות שינוי תזונתי, לנקר במח שלי. מחשבה חיובית כמובן, אבל עדיין מלווה בפחד מהשינוי – איך אצליח להתמיד? איך אצליח להפסיק לאכול את הדברים האסורים שאני אוהב? איך אדע מה לבשל? האם יהיה מצב שאשאר רעב? ותכלס – איך אפשר לאכסן כל כך הרבה בשר במקפיא?
לדעתי באותו זמן לא היתה לעודד תכנית ליווי קבוצתית, אז פשוט התחלתי ליישם לבד את העקרונות ששמעתי בהרצאה – יותר ביצים, גבינות שמנות בלבד, בשר שמן.
רק מה? הזנחתי את החוק הבסיסי, שיחד עם הגברת שומן, צריך להפסיק אכילת פחממות 🤦‍♂️ אז תכלס זה לא עבד ומצבי רק נעשה רע יותר.
בואו נשים קצת פרופורציות, כי קראתי סיפורי הצלחה מטורפים של חברי הקבוצה, שירדו 20/30 ק״ג:
הסיפור שלי צנוע יותר. אני 1.75מ׳ ובשיאי שקלתי 74.5 ק״ג. משקל נורמלי לגובה, BMI תקין לחלוטין, אבל וואלה, לא אהבתי את מה שראיתי במראה. תקין ככל שיהיה, ראיתי פנים נפוחות ובטן בולטת, שלגמרי לא התרגלתי אליה.
שמתי לב גם שבניגוד למה שעבד כשהייתי צעיר יותר, שאם עליתי במשקל אז להפסיק לנשנש עוגיות החזיר אותי למוטב, אז בשנים האחרונות, החל מגיל 45, זה פשוט לא עובד יותר.
המחשבה לשנות הרגלי תזונה עדיין היתה סביבי כל הזמן, אבל רק בקיץ האחרון הבנתי שזהו. אני הולך על זה, !all in, וזה לא ניסוי, אלא ממש שינוי של דרך החיים שלי. רק שהפעם, אני לא עושה את זה לבד, אלא מצטרף לקבוצה של עודד.
בתחילת אוגוסט ביליתי עם אשתי והילדים באילת. ממש עשיתי ״מסיבת פרידה״ לחיים הקודמים שלי. מה זה אומר מסיבה? בואו נאמר שכמות ה״קרמוגית״ ו״רבע לשבע״ שטחנתי שם, לא מביישת גדוד מילואים רעב אחרי אימון. בחיי. 🍫🍩🍪
התכנית
אני חושב שמילת המפתח פה היא, בשלות. אני חושב שככל שהגעתי מוכן מנטלית, ככל שהכרתי במציאות והבנתי שזו לא סתם תכנית דיאטת שקר כלשהו, אלא מהלך משנה חיים שגם יגדיר לי איך חיי יראו מעכשיו, כך הגדלתי את הסיכוי שלי להצליח בתכנית. הגעתי עם מיינדסט שהגיע הזמן שאשקיע בעצמי ובבריאות שלי, ולכן אני חושב שהכל היה לי ייחסית קל.
תרם לזה גם המבנה של התכנית שהוא מאד מדורג ומזמין, ובאמת משבוע לשבוע ראיתי שטוב לי, שקל לי.
זה התחיל ביכולת לצום 16/8, כמעט מההתחלה, עם 2 ארוחות ביום, ועד היום שאני במשקל יציב של 67.5 ק״ג.
ההרגשה
משקל והיקפים – ירדתי 7 ק״ג והכרס נעלמה. הפעם האחרונה שהייתי מתחת ל-70 ק״ג היתה לפחות לפני 10 שנים, ולא הצלחתי לשחזר את המשקל הזה עד ששיניתי את אורח החיים שלי לקיטוגני.
חיוניות – עודד מדבר על זה הרבה, אבל אני לא ממש מרגיש משהו שונה. נסכם שאני מרגיש סבבה.
ספורט – פחחחחח נראה לכם? רזיתי 7 ק״ג בלי ספורט, אז עכשיו אתם חושבים שבא לי לרוץ או לפמפם משקולות? אין סיכוי 😂
מדדים – אין כמו המדע המדוייק כדי ללמוד מה מצבי:
בבדיקות סוכר במכשיר ביתי אני לרוב על 89 סוכר ו-0.6 קיטונים. מעולם לא עליתי יותר מ-0.6, ומסתבר שזה בסדר.
כדאי לכם לעשות בדיקת דם מקיפה לפני הכניסה לתכנית (מטעם קופ״ח), כדי שיהיה לכם בסיס להשוואה לאחר שתהיו כמה חודשים בתכנית.
מהי השפיות שלי?
כן, ויתרתי על המון דברים כשעשיתי שינוי תזונתי.
אבל על דבר אחד אני לא מצליח לוותר, וזה לאכול תפוח אחרי ארוחת הצהריים. תפוח אחד זה כמעט כמות הפחממות היומית שאני אמור לצרוך, אבל אין – לא מצליח לוותר דווקא על זה, ופה בדיוק השפיות שלי. אני לגמרי all in, אבל אין מה לעשות, אני צריך את הפאקינג תפוח הזה.
מעבר לזה, את החשק למתוק אני משלים בקוביה (או שניים) של שוקולד 85%. בנוסף, יש לי תמיד במקפיא ממתק עם ייחס קיטו 2.8 (ממיסים 200ג שוקולד, 2 כפיות שמן קוקוס בשמנת מתוקה, ומקפיאים).
זו השפיות, וזה בסדר. ראיתם. ירדתי במשקל והכל טוב.
אז מה התשובות לחששות שלי מתחילת התכנית?
איך אצליח להתמיד? המסר של התכנית הוא מזוקק, מדוייק, ישיר ואמיתי. ברגע שעוברים את השבועות הראשונים של הגמילה מסוכר, הגוף כבר יודע להתמודד, והוא מחזיר אהבה. ההתמדה מגיעה מאיליה כתוצאה מהחוויה החיובית.
איך אצליח להפסיק לאכול את הדברים האסורים שאני אוהב? זה מוזר אבל זה פשוט קורה לבד. האם אני מתגעגע לפיצה אמיתית? לאבולעפיה? להמבורגר בלחמניה? כן. האם יש לי קרייבינג לכל זה? ממש לא.
איך אדע מה לבשל? טוב, זה היתרון שיש לנו את שף עודד.
צירפתי מספר תמונות של המנות האהובות עלי.
האם יהיה מצב שאשאר רעב? לא. ללמוד איך לארגן את המזווה והמקפיא, כבר בתחילת התכנית, היה שיעור מצויין.
ותכלס – איך אפשר לאכסן כל כך הרבה בשר במקפיא? אז דמיינתי שצריך מקרר בשר ענק בבית, אבל זה לא כך. אני מסתדר עם 2 ק״ג בקר טחון, 2 ק״ג פרגיות, 2 ק״ג כנפיים, פילה סלמון וקופסא עם שומנים למיניהם. זה מספיק לי לארוחות צהריים במשך 3 שבועות בקירוב.
בגלל אילוצים יש לנו (משפחה עם 3 ילדים) עדיין מקרר אמקור ״של פעם״, ועדיין, הבשרים שלי לא סותמים את המקפיא (תראו בתמונה).
אז מה, הכל סבבה כל הזמן?
ממש לא!
אם להיות אמיתי, אני עדיין לא מגוון מספיק, בעיקר בארוחות הערב. לרוב אני חוזר על ארוחות יום אחרי יום ואני חושש שמתישהו זה ישעמם אותי. אני עדיין צריך ״לעשות עבודה״ בקטע הזה.
מעבר לזה, למרות שאני יציב במשקל, אני פתאום חושש בשבועות האחרונים שאולי אני לא צורך מספיק שומן, או אולי צורך יותר פחממה (עכשיו אתם בטח חושבים על התפוח, הא…).
למה אני מרגיש את זה? כי פתאום אני מרגיש רעב בסביבות 10 בבוקר, כשלפני זה הרגשתי את הרעב ב- 13.
חודש הקיטו הקרניבורי הגיע בדיוק בזמן. אולי אני צריך את הריסט הזה לגוף.
אגב, את אותן חששות שהיו לי בתחילת התכנית, יש לי ממש עכשיו, לקראת חודש הקיטו הקרניבורי, אבל אני בטוח שאסתדר.
לסיכום, למי תודה ולמי ברכה?
לכל מי ששרד וקרא עד שורה זו, אני מקווה שהפוסט שלי האיר לכם את קצה המנהרה,
לחברי קבוצת שומן הוא חבר – אין כמוכם. אתם הכי אמיתיים, כשהכל סבבה אבל גם כשקשה לכם. תמשיכו לחבק ובעיקר לשתף מתכונים 🙂
למנהלי הקהילה האדירים, Michal Rozen, Eran Hazoum, שתמיד קשובים ומוכנים לסייע,
וכמובן, לעודד. שמע, יש מעט מאד אנשים שיכולים להעיד על עצמם שהם עשו משהו משמעותי בחיים שלהם. שהצליחו להגיע למאות או אלפי אנשים, ולגרום לשינוי משמעותי בדרך החיים שלהם. אני מודה לך על ההזדמנות ללמוד ממך ולהיות חלק מהקהילה המדהימה הזו שאתה בונה 🙏
יאללה, חפרתי. תודה שהקשבתם.
שתהיה לכם שנה אזרחית טובה 🥂 (בכוס יש ג׳ין…)”